החלטה בתיק ע"מ 1475/10

בפני ערר על החלטת בימ"ש קמא לעצור את העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

מדובר בכתב אישום המיחס לעורר חברות ופעילות בלתי מותרת וקשירת קשר לגרימת מוות בכוונה. העורר הסכים להצעה ליטול חלק בפיגוע התאבדות. התכנית לא יצאה לפועל מאחר ושותף לעבירה לא הצליח לקדם את תכנית הפיגוע שהיה בכוונתם לבצע.

העורר עצמו אינו חולק כי בשנת ,2005 עת שהה בכלא, הסכים לבצע פיגוע התאבדות ולצורך כך גם נפגש עם שותף לחוליה. לטענתו מאז הפגישה ניתק עצמו מכל קשר עם החוליה שזממה לבצע את הפיגוע.

יצוין כי כנראה בגין עבירה זו העורר היה גם עצור מנהלי  למשך כשנתיים מאז מחצית 2007.

עיקר טיעונו של הסנגור הוא כי בחלוף הזמן מאז 2006, המועד בו מיוחסות לו ההאשמות, יש לראות התנתקות מכל פעילות חבלנית.

עוד יצוין כי בשנת 2004 הורשע העורר בגין פעילות חבלנית ונדון ל-19 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי.

אם יורשע בתיק שבפנינו הרי יתכן וביהמ"ש גם יפעיל את המאסר על תנאי.

גיוסו של העורר לארגון היה למעשה בבית הסוהר. לאחר שיצא מן הכלא הוא נפגש עם אדם שהשתייך לחוליה שלו במטרה לקדם את תכנית הפיגוע.

יתכן וצודק הסנגור כי בעבור הזמן מאז שהתנתק מכל פעילות מאז מעצרו, כשלוש שנים, יש כדי להקהות במידת מה על חומרת מעלליו.

לעומת זאת אין להתעלם מכך כי העורר הסכים להצטרף לחמאס שעה שישב בכלא. בעובדה זו יש לראות עזות מצח מצדו של העורר.

מעיון בזכד"ים ובהודעות הרבות שהומצאו לי, נראה לי כי יש מספיק ראיות היכולות לבסס את טענות התביעה ולגרום להרשעת העורר בעבירה המיוחסת לו. מה גם שאין העורר חולק על הפעילות שביצע בכלא. גם אם מדובר בתיכנון ראשוני בלבד כטענת הסנגור הרי העורר ביצע עבירה חמורה לכך יש להוסיף את המאסר על תנאי עובדות היכולות להביא אותו לניסיון המלטות מן הדין ולכך שלא יתייצב לדיונים שיקבעו בעניינו בביהמ"ש.

האמור חל גם אם ביהמ"ש יתחשב במעצר המנהלי וינכה אותו מהעונש שיושת עליו בגין תיק זה.

לאור האמור לעיל אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 12 באפריל 2010, כ"ח בניסן התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: מש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: